ראדון הוא גז רדיואקטיבי טבעי מסרטן שמתפרק ממשקעי אורניום באדמה, סלע ומים.
הגז נובע באופן טבעי מהאדמה ויכול לחלחל לבית, דרך סדקים בבסיס המבנה (בד”כ מהרצפה) ולעיתים נפלט גם מקירות שעשויים מבטון.

הגז יכול לחדור לחדר אפילו כשהקירות נצבעו או צופו בטפט וכן דרך יריעות לינולאום או עץ שהונחו על הריצפה.
הלחות שבקירות נושאת עמה גם גז ראדון מומס והאיוד האיטי של המים משחרר באיטיות את הגז לחדר.

לאחר שהגז חודר לדירת מגורים הוא מתחיל להתפרק לחלקיקים מוצקים הצפים באוויר ונשאבים לתוך הריאות של האנשים השוהים בחדר.
חלקיקים אלו ממשיכים לפלוט בהתמדה קרינה מסוכנת למשך כ- 22 שנים עד לפירוקם הסופי ליסוד העופרת.

ראדון מסוכן לשאיפה ובארה”ב נחשב כגורם הסיכון השני בגודלו לסרטן ריאות.
ניתן למדוד את ריכוז גז הראדון בבית ובמידת הצורך לנקוט מגוון פעולות כדי להפחית את הסיכון לחולי.

מכשיר אלקטרוני לניטור רציף:

גלאי ראדון רציף משלב במדידה גם את משך הזמן של הבדיקה ויש לו תצוגה דיגיטלית לריכוז הראדון הנוכחית והממוצע לטווח הארוך.
בדגמים רבים מותקנים גם בחיישנים סביבתיים אחרים, כדי למדוד בו זמנית פרמטרים נוספים, כגון: טמפרטורת הסביבה, לחץ ברומטרי ולחות יחסית.
לרוב הגלאים הרציפים יש יכולת לאסוף ולאחסן את נתוני המדידה באוגר נתונים (data-logger) והעברתם למחשב כדי ליצור דו”חות שונים על מדידת הראדון.